התחדשות עירונית בשכונות ותיקות מעלה אתגר כפול: מצד אחד, הרצון לחדש – בנייה, תשתיות, תכנון מחדש של המרחב. מצד שני, הצורך לשמור על רצף קהילתי במקום שבו חיים תושבים, משפחות ושכנים זה לצד זה במשך עשרות שנים. הפרויקט החדש בשכונת רמת אשכול בלוד, ברחוב מחנות קפריסין, מבקש לשלב בין שני הכוחות: לפנות את הישן, לבנות חדש – אך לא על חשבון הזיכרון המקומי או המרקם החברתי שנוצר במקום לאורך זמן.
בלב שכונת רמת אשכול – פרויקט שלא מוחק, אלא משתלב
לנדקו, מקבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון, פועלת בשטח מתוך הבנה שהשכונה היא מרחב חי – לא רק מגרש תכנוני
התכנון של המתחם החדש כולל שני בניינים בני תשע קומות, מעל קומת מסחר פעילה. המתחם ממוקם מול מתנ"ס שיקגו (מוסד קהילתי ותיק ומוכר) וסמוך למוקדים עירוניים כמו מוזיאון הפסיפס, בית הבד ומשולש הדתות.
ההקשר הזה אינו מקרי. לפי החומרים שפורסמו, החברה המבצעת (לנדקו מקבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון) ומובילי הפרויקט, שטרית החזקות, התייחסו מראש למיקום לא כשטח לפיתוח בלבד – אלא כחלק ממהלך שמחזק שכונה חיה. מדובר באזורים שבהם גרים תושבים ותיקים, רבים מהם עם קשרים עמוקים למקום.
מעבר פיזי, אבל רצף אנושי
תמונות ההריסה שפורסמו מהשטח – ראש העיר עולה לדחפור, הקיר נהרס – הן סמלים לחילופי שלבים. אבל בטקסטים שנאמרו באירוע, שוב ושוב חזר הרעיון שלא מדובר רק בפיתוח: זו חזרה של השכונה לתודעה.
אחד הדוברים, חבר מועצה שנולד באחת הדירות הסמוכות, תיאר את המהלך כ"חזרה לילדות". תושבים נוספים ציינו את תחושת "סגירת המעגל" – המקום ששירת פעם את העיר (לור"ם) מפנה את מקומו לפרויקט חדש שיחזיר חיים למקום.
חיזוק התחושה המקומית – לא החלפה של אוכלוסייה
בעוד פרויקטים רבים של פינוי בינוי מלווים בחששות מפני "שכונה חדשה" שתנתק את הקיים – כאן מדובר במהלך שמכוון לשדרוג בתוך הקיים. הרחוב נשאר באותו מקום. המרכז הקהילתי נשאר פעיל. האתרים ההיסטוריים נשארים חלק מהתמונה.
התוספת של 88 יחידות דיור, קומת מסחר, תכנון תחבורתי ותשתיות חדשות – נבנית בתוך הסביבה הקיימת, ונועדה לשרת הן את התושבים הוותיקים והן את המשפחות שיגיעו.
קהילה קיימת, תשתית מחודשת
התשתיות שישופרו בפרויקט – גישה תחבורתית, ניקוז, מים, חזית מסחרית – ישרתו לא רק את הדיירים החדשים אלא גם את השכנים הקיימים. בעידן שבו פרויקטים חדשים נבנים לא פעם "מול קיר" של שכונה ישנה, כאן נבנה רצף: הרחוב כולו אמור ליהנות מהשינוי. במילים אחרות, ההתחדשות אינה באה במקומה של הקהילה – אלא כחיזוק לה.
היסטוריה פעילה – לא היסטוריה שנעלמת
העובדה שבאותו מתחם שכנה בעבר לור"ם, גוף תכנוני ממשלתי שהוביל פיתוח בשנות ה-60, מוסיפה ממד של עומק. המקום ששימש לפיתוח העירוני הראשון בלוד, הופך למקום שבו נבנית השכבה הבאה. המבנה פונה. הכלים עולים לשטח. אבל ההקשר האנושי, המוסדי והתכנוני ממשיך לפעול.
שכונה שלא זזה – אלא משתנה מבפנים
רמת אשכול אינה שכונה שתוכננה להיהרס כליל ולהיבנות מחדש. הפרויקט ברחוב מחנות קפריסין הוא רק הראשון מתוך שורת מהלכים מתוכננים, אך כבר עכשיו ברור שהגישה המנחה היא שימור קווים קיימים וחיזוקם.
העירייה, באמצעות החברה הכלכלית ומינהלת "המבואה", מקדמת את השינוי כהליך הדרגתי. שיתוף הפעולה עם היזמים, כולל הגורמים שפועלים בעיר עצמה, מאפשר התאמה למקום ולאנשים שבו.
